http://www.good-luck.co.il/page-5/ חינוך בנוחות - כותבים עלינו http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4357592/page Mon, 02 Oct 2023 14:00:00 +0000 <p>המופע תחזיק חזק ממשיך להכות גלים וליצור הדים נרחבים.&nbsp;מוזמנים לצפות בראיון אודות המופע.&nbsp;</p><p><a href="/page-5/" target="_blank">https://youtu.be/5Qw3pCJdxiA?si=HlDj4QJPBW23toH9</a><br></p> http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4357589/page Mon, 02 Oct 2023 13:55:00 +0000 <div>מתחדשים ותרעננים - לוגו חדש ילווה מהיום את פעילות המעשה הוא העיקר. הלוגו משדר יצירתיות, חדשנות, תמיכה, גיבוש ודגש על תקשורת בין אישית.&nbsp;&nbsp;</div><div><br></div><img src="https://site-1013884.mozfiles.com/files/1013884/WhatsApp_Image_2023-09-22_at_10_12_10.jpeg" class="moze-img-right"> http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4357586/---- Mon, 02 Oct 2023 13:53:00 +0000 <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><b>העולם עצוב, אז צוחקים</b><b><span dir="LTR"> – </span></b><b>איך מצחיקים מישהו ששוכב על ערש דווי? * איך המשפחה מקבלת ליצן שמנסה לשעשע אותה בשעתה הקשה בבית החולים? * איזה תגובות הוא מקבל? * ליצן רפואי, שהוא בכלל מפקח בכיר במגזר החרדי, משתף</b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">אם תפגשו את הרב שחר שאער ברחוב, תראו אדם חרדי. חב"דניק, אם נכניס לעוד משבצת. מגבעת, חליפה, רצינות של מפקח בכיר במשרד החינוך הממונה על החינוך היסודי במחוז החרדי. אבל, אם חלילה יזדמן לכם, בתקווה שלא, להיות במרכז הרפואי קפלן שברחובות, תוכלו להבחין ברב שאער עם אף אדום, תלתלים צבעוניים וחולצה זוהרת, ושם המבט הרציני יתחלף בבת צחוק<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">הרב שאער נזכר שהוא תמיד חלם להיות ליצן רפואי, עוד לפני שזה היה קיים: "זכיתי ששני ההורים שלי אנשי חינוך פעילים בקהילה, שתמיד לימדו אותי שצריך להיות רציני ולהשקיע, אבל מאז ומתמיד הייתי מחפש את ההזדמנות, כמו כל ילד, לשמוח, ותמיד רציתי את השמחה ואת העליזות. כשהיינו ילדים לא היה את המושג של ליצנות רפואית, אבל תמיד היה לי חלום לעשות משהו כזה. וכשהתבגרתי, עברתי שינוי ומאז שהתחתנתי נהייתי אדם הרבה יותר שמח וממוקד בפעילות חסד ופעילות למען הזולת<span dir="LTR">".</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">מעל ל-20 שנה שהוא עוקב אחרי הליצנות הרפואית בארץ, ממש כשהתחום עוד היה בחיתוליו פה, אבל החיים, כמו החיים, לא אפשרו לו להירשם לקורס המתאים; המשפחה והקריירה החינוכית שהתפתחה, יחד עם התנדבות בבית חב"ד רחובות ושאר עיסוקים, השאירו את החלום בצד<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">את השמחה הוא ניתב בינתיים לתחום החינוכי: "התחלתי כמלמד בגן ילדים והיינו מצחיקים אותם, עושים את העבודה החינוכית מתוך שמחה מיוחדת, חיות והתלהבות. גם כמורה – תמיד הכיתה שלי הייתה כיתה שמחה, שונה מכיתות רגילות", הוא מספר<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-center"><b>אנחנו רוצים שמורים, ובכלל, אנשים ייקחו את עצמם ברצינות אבל אסור לשכוח שבסוף יש פה בן אדם. גם אתה לעצמך – אתה בן אדם. אתה צריך גם לצחוק, לשמוח, להנות ממה שאתה עושה</b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><b><u>לימודי ליצנות</u></b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">כשהרב שאער מונה למפקח, ימי שישי התפנו לו מעבודה, והוא קפץ על ההזדמנות ונרשם לקורס חצי שנתי לליצנות רפואית שנפתח באוניברסיטת בר אילן<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">בפעם הראשונה שהוא הגיע לקורס, הוא מתאר שנרתע: "הסתכלתי על האנשים סביבי ואמרתי לעצמי – מה לי ולחבורת המוזרים האלה, שרוצים לעשות שטויות ולהצחיק את עצמם? הגעתי עם תואר שני ועם כל הפוזה שלי ממשרד החינוך – מה לי ולהם<span dir="LTR">?".</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">כשהשיעור הסתיים הוא היה בטוח שהוא לא יחזור לשם יותר, אבל כשהגיע הביתה הצורך שוב התעורר בו: "פתאום הבנתי שבקורס שלמדתי באותו יום חייכתי וצחקתי במשך ארבע שעות, גם מבלי שהתכוונתי. החלטתי להמשיך את הקורס<span dir="LTR">".</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">כל ערב שבת, במשך תקופת הקורס, הרב שאער היה מיישם את התרגילים שלמד בקורס של אותו הבוקר על משפחתו ועל האורחים. הקטנים נהנו, הגדולים התפדחו אבל הבינו שהם צריכים לשתף פעולה כדי שאבא יצליח בקורס, והאורחים חיכו לתרגילים מדי שבוע. קחו דוגמא גם לשולחן השבת שלכם; תרגיל בו כל אחד מספר דבר טוב שהיה לו השבוע או משהו חדש שהוא למד בשבוע שחלף, תרגיל בעצם גורם לאדם לחשוב דווקא על הדברים והארועים הטובים שקרו לו במהלך השבוע, ולשים את הדגש על הדברים החיוביים<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR">"</span>הקורס חולל בי שינוי עצום. מורה טוב, מחנך טוב ובכלל, אדם שרוצה להיות אדם טוב – צריך ללמוד ליצנות רפואית, ללמוד איך לשמוח ולשמח את הזולת", הוא סבור<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><b>אז זה לא סתם לשים אף אדום ולעשות שטויות</b><b><span dir="LTR">?</span></b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR">"</span>ממש לא", הרב שאער משיב. "בעבודה של ליצן רפואי יש הרבה למידה. הצד הטכני של לשמוח ולשמח הוא אולי 30 אחוז מהקורס. מעבר לזה לומדים על מודעות עצמית ועבודה פנימית, וגם על הפסיכולוגיה של החולה – להבין יותר מה קורה אצל הזולת ועם איזה דברים הוא מתמודד, ואיך לגשת אליו. בליצנות רפואית אתה נתקל בהרבה מקרים קשים, צריך להיות מאוד זהירים במה שאומרים ויש גם עבודה פסיכולוגית על החולה. הוא שוכב על ערש דווי או כאוב מאוד ואתה בא להצחיק אותו. מה זה שייך? זה כמו, להבדיל, ה' ישמור, שתבוא ללוויה להצחיק את האנשים. מה מצחיק בזה שהבן אדם חולה? המנחה בקורס הסביר שהמטרה היא לא שאגיע להצחיק אדם חולה, אלא שהשמחה תהיה משהו פנימי אצלי. האדם החולה רואה בך אדם שמח; הוא רואה שיש בך שמחה פנימית ועמוקה ודרך זה הוא מקבל את השמחה שלו – אם תצחיק את עצמך גם האחרים יצחקו<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR">"</span>נקודה נוספת שלמדנו קשורה למבט החיובי – איך להסתכל על הטוב שבזולת, לחשוב איך אתה מקדם אותו, נותן לו הזדמנות להציג את הדברים הטובים שבו, שמעבר למגבלה או לחולי שלו. למדתי לקחת את הדברים שבליצנות הרפואית כדי להתמודד עם סיטואציות קשות ומורכבות שאני נתקל בהן בחיי היום-יום<span dir="LTR">".</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">הרב שחר שעאר. צילום: שלומי שאער</p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-center"><b>החולה שוכב על ערש דווי או כאוב מאוד ואתה בא להצחיק אותו. מה זה שייך? זה כמו, להבדיל, ה' ישמור, שתבוא ללוויה להצחיק את האנשים. מה מצחיק בזה שהבן אדם חולה</b><b><span dir="LTR">?</span></b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><b><u>רצינות משולבת</u></b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">אחרי שהתרשם עמוקות מהדברים, הרב שאער רצה לראות כיצד יוכל לחבר את העבודה החינוכית שלו לדגשים של הליצנות הרפואית, ובחן את העקרונות שקיימים בעולם הליצנות הרפואית שיכולים לתמוך בעבודה החינוכית של אנשי חינוך. הוא חילץ תובנות בנושא ופיתח סדנאות לחדר מורים ומקומות עבודה על שיפור העשייה דרך העקרונות של עולם הליצנות, ואף כתב חוברת בנושא<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">בהתחלה הוא הסתיר את זה שהוא לומד ליצנות. רק במשפחה ידעו, אבל הוא חשש ש'זה יעשה לו בושות', לדבריו. רק כשהוא התחיל להשתמש בעקרונות של הליצנות לטובת תרגילים בחדר המורים וקורסים שונים, הוא סיפר על כך<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR">"</span>ה' נתן לי את הקורס הזה, שב"ה העניק לי המון כלים", הוא מאמין. "הוצאתי חוברת פעילות שמבוססת על מה שלמדנו בקורס ופיתחתי עם השנים – 'נפעיל ונצליח', בהמשך לספר ראשון שכתבתי בנושא חינוך, ואליהם הצטרף לאחרונה ספר למנהלים על איך לחולל שינוי<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR">"</span>הליצנות נראית כדבר מצחיק אבל יש בזה המון חשיבה, רציונל, תהליך שאתה עושה עם עצמך ועם הזולת. גם מורה, איש חינוך – צריך קודם כל להיות שלם עם משהו בתוכו פנימה, כדי שכשיגיע להשפיע על מישהו אחר הוא יוכל לקדם אותו. ולבחור את מה שתקין וטוב אצל הזולת – גם כמורים אבל אפילו כהורים, זו דרך חיים. אנחנו רוצים שמורים, ובכלל, אנשים ייקחו את עצמם ברצינות אבל אסור לשכוח שבסוף יש פה בן אדם. גם אתה לעצמך – אתה בן אדם. אתה צריך גם לצחוק, לשמוח, להנות ממה שאתה עושה. מורים רציניים מדי שלוקחים את התפקיד בקשיחות ונוקשות ולא מרשים לעצמם להסתכל על הדברים היפים שבעבודה – פשוט קורסים כי הם לא יודעים לשמוח במה שהם עושים. וזה משפיע על התלמידים. לעומת זאת, מורה שלוקח את העבודה שלו במבט חיובי ובאווירה שמחה ובכל הזדמנות מוצא את הטוב שבכל דבר – מחולל שינוי אצל התלמידים, והתלמידים נהנים לבוא לכיתה<span dir="LTR">".</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-center"><b>אתה נמצא אצל חולה 2-3 דקות והוא זכר את זה וזה משפיע עליו. מדהים עד כמה זה מחולל שינוי אצל בן אדם שנמצא על ערש דווי</b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><b><u></u></b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><b><u>למות עם חיוך</u></b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">כאמור, בליצנות רפואית לא מדובר בלעטות אף אדום, להכנס לבית החולים ולהתחיל לספר בדיחות. הליצנים הרפואיים עוברים תהליכים, בדיקות, בחינה של התיק הרפואי וריאיון במשטרה כדי לבדוק אם הם מתאימים להתנדבות. עליהם לתאם עם בית החולים או עם אחד הגופים שעובדים עם בית החולים, ואלו מכווינים אותם היכן ומתי להגיע להתנדב<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">הרב שאער עושה זאת בהתנדבות, דרך בית חב"ד. הוא משמש כליצן רפואי במרכז הרפואי קפלן, במרכזי יום לקשיש ובמועדוניות ילדים. למרות אורח החיים העמוס שלו, הוא מגיע מדי שבועיים שלושה בימי שלישי ומקפיד שלא לבטל: "יש מקומות שמחכים לך, וגם אם אתה מתנדב אסור לך לזלזל ולא להגיע – אסור לאכזב מישהו שמחכה לך. גם כשאתה מתנדב זו מחויבות", הוא מבהיר<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><b>למי יש חשק במצב הזה בכלל לצחוקים 'דביליים', במיוחד כשמדובר בבן אדם מבוגר</b><b><span dir="LTR">?</span></b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR">"</span>ליצנות משפיעה על אנשים", הוא משיב, ונותן דוגמאות: "ביקרתי חולה אחד בסך הכל 3 פעמים. צחקתי איתו דקה – שתיים, והחלפנו כמה משפטים. למחרת הביקור השלישי קיבלתי הודעה – 'אבא נפטר', עם פרטים על הלוויה. בהתחלה לא הבנתי מי זה, והתקשרתי. הוא אמר לי שהייתי אצל אבא שלו בבית החולים ושלחו לי תמונה שלי איתו. הגעתי לניחום אבלים והסברתי שאני הליצן מבית החולים. מיד קראו לכל הנכדים לראות את הליצן שסבא סיפר עליו – הם חשבו שיראו ליצן ופגשו פתאום אדם עם מגבעת וחליפה… בכל אופן, הילדים שלו אמרו שאבא סיפר שמאוד השפעתי עליו<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR">"</span>אתה נמצא אצל חולה 2-3 דקות והוא זכר את זה וזה משפיע עליו. מדהים עד כמה זה מחולל שינוי &nbsp;אצל בן אדם שנמצא על ערש דווי. כשאתה עושה את הדברים מתוך חשיבה על הזולת זה משפיע עליהם. אמרתי לעצמי שאם הוא נפטר עם חיוך על הפנים אולי זה בזכותי<span dir="LTR">".</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">כשנכנס לבקר חולה אחר, מבוגר מאוד, הבן שלו אמר שאין טעם שייכנס לחדר, לאבא שלו אין מצב רוח לשטויות האלו. אבל האב, פקח את עיניו ונתן לליצן, הלוא הוא הרב שאער, להיכנס. היה עליו להחליט איך לשמח אדם כזה: "לרקוד איתו אני לא יכול, אם אנפח לו בלון זה לא יעשה לו כלום. אני יכול רק לרגש אותו, להעיר אותו. הוא פוקח את העיניים – זו הזדמנות. התחלתי לשיר לו את 'ירושלים של זהב', והוא מאוד התרגש מזה ודמע, והבן שלו אפילו ביקש שאשיר לו עוד שיר<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR">"</span>אם אתה מסתכל על הצד השלילי של הבן אדם או של הסיטואציה, שעכשיו הוא הולך להיפטר מן העולם – זה מוריד. אבל אם מסתכלים על הדברים החיוביים שיש – זו הזדמנות לעורר את הבן אדם, להזכיר לו סיטואציה טובה מהחיים שלו. הרבה קשישים אוהבים את זה. אני מזכיר להם דברים טובים מהחיים שלהם – את כיתה א', את החתונה. יש הרבה אימפרוביזציה. צריך באותו רגע לאלתר. לפעמים יש גם רגעים של אכזבה – אתה מדבר עם מישהו ולא מצליח להזיז לו, וגם אז אתה אומר לעצמך – 'לפחות את עצמי שימחתי', וזה גם דבר טוב<span dir="LTR">…".</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><b>איך הליצנות הרפואית פעלה ופועלת בקורונה</b><b><span dir="LTR">?</span></b></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">הרב שאער: "בתחילת המגפה התפתח מיזם 'ליצנים רפואיים שומרים על החיוך' שבו אנשים הזמינו מאיתנו סרטונים, שיחות וידאו או פעילויות אחרות שמתאימות לעבודה מרחוק ומשם המשכנו את כל הפעילות הזאת ובבתי החולים הדבקתי את האף על המסכה… היה לא פשוט אבל טוב שהצלחנו לעשות את זה", הוא מסיים<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"></p> http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4357579/page Mon, 02 Oct 2023 13:43:00 +0000 <p> </p><p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">תחום החינוך הוא מהנושאים המאתגרים ביותר את כולנו. הורים, מנהלים, הרשות המקומית, קובעי מדיניות ובעצם את מי לא. מצד אחד הצורך לחדש מצד שני תפיסות שמרניות, מצד אחד לשמור על אחידות ומצד שני ליצור הוראה מותאמת, לפתח ייחודיות או לשמור על הוגנות ועוד התמודדות עם סוגיות מורכבות<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">מעל הכל יש לכולם מטרה מרכזית לחנך בצורה יעילה ואיכותית ואת זה ניתן להשיג רק על ידי מנהיגות. בעידן הנוכחי מנהיגות נבחנת בעבודה עם המורים, ההורים, התלמידים, הקהילה הרשויות ועוד. נדמה שגם מנהלים טובים ולא רק בשדה החינוך יברכו על הכלים המיוחדים שיסייעו להם<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"><span dir="LTR"><span class="msoIns"><ins><br> </ins></span></span>לכך כיוון המחבר שחר שאער את ספריו. כמי שגדל בתוך עולם החינוך, הניהול והעסקנות הציבורית להורים מחנכים, שליחי חב"ד, אך טבעי היה הדבר שהמחבר ימשיך בדרך זו ויוביל תפיסה וגישה חינוכית וחדשנית.</p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">שחר שאער חלק ממערכת החינוך למעלה מ-30 שנה, החל כמדריך בפנימיה ועד לתפקידו היום בפיקוח. לשיטתו צריך למצוא את השפה המתאימה לצרכי הילדים והאתגרים של כל תקופה. בספריו ניכרת הגישה החדשנית והמתאימה לתקופתנו.</p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">מתוך תפיסה שיש לסייע לאחרים וכמי שהיה מצוי בתחנות השונות ובאתגרים שלהם הוא החליט לתרום מהידע והניסיון העצומים שלו ולהוציא לאור עזרים רבים ובהם 2 ספרים, 2 חוברות, יומנים למורה ולמפקחים, כרטיסיות פעילות לפיתוח האינטליגנציה רגשית ועוד<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">הספר החדש, מנהל מנהיג מצליח, מציע גישה ושיטה שתסייע בידיכם להצליח בחינוך. הוא מדבר על סוגיות רבות שמעסיקות את המנהל: תפיסת הניהול, הצלחה אישית של המנהל, הצלחת המוסד, גיבוש צוות, האצלת סמכויות, תקשורת בתוך המוסד ומחוצה לו ועוד. יש בו כלים שמסבירים כיצד ניתן להנהיג, להוביל, לפרוץ דרך ולשנות את תפיסת הניהול הרגילה לתפיסת ניהול טובה יותר<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">כאבא ל-10 ילדים והנסיון המוצלח בעבודה החינוכית ניתן למצוא את שיטת החינוך הייחודית של המחבר בספרו הראשון והמבוקש “נחנך נצליח” זו יש כלים מעשיים להורים ומחנכים להצלחה בחינוך<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">החוברת “מחשבות טובות” נועדה לדבריו להעלות את מפלס השמחה כל השנה. השמחה משפיעה על האדם ועל בריאותו בגשמיות ורוחניות. החוברת תשדרג את היכולת והכלים שלכם לשמוח<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">החוברת “נפעיל ונצליח” מספקת 40 פעילויות למנחה במקום העבודה, בחברה, בכיתה ובקבוצה לקדם את תחום הפעילות החברתית רגשית עם טיפים למנחה הקבוצה להוציא מכל פעילות את המיטב<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">ספריו של המחבר שחר שאער יחודיים בכך שהוא משתמש בראשי תיבות שונים כדי לאפשר הבנה וזיכרון של השיטה. זה מוטיב חוזר בכל אחד מהספרים שלו ולא בכדי; ספריו בהתאם לגישתו מצליחים למצוא בכל דבר את השיטה ולהסביר מה הרציונל מאחורי הדברים, ודרך זה להבין, לתפוס ולזכור את הכלים באופן מסודר וישים. הם נכתבו אחרי 24 שנה של חינוך שבה החליט הרב שהוא רוצה לבדוק ולזהות מה פיתח את הזהות החינוכית אצל אנשים במערכת החינוך<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">כך למשל, השיטה להצלחה בחינוך נמצאת בראשי התיבות אמת: אהבה, מקצועיות, תקשורת בין אישית. דרך אגב, חשוב לדעת שהאהבה עליה כולם מדברים היא בעצם ראשי תיבות של אמון, בטחון אישי, הבנה והערכה. בספר מפרט ומציע המחבר דרכים כיצד לעשות זאת נכון<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">דוגמא נוספת כדי לסייע בניהול טוב יותר ישנם גם את ראשי התיבות אמ”ת היוצרים שיטה: ראשית – אסטרטגיה של הארגון מה מטרת הארגון וערכיו, כיצד נבנה חזון, הצבת מטרות, יעדים והערכת ביצועים. שנית – משאבים. יש לכל ארגון משאבים שהוא צריך. מנהל טוב צריך לדעת מה הם? איך הוא משתמש בהם בצורה נכונה? ולבסוף המנהל צריך להטמיע תרבות ארגונית<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right">המחבר שחר שאער משתף בתגובות מדהימות שהוא מקבל ממנהלים במערכת החינוך ומחוצה לה, מהורים, עובדי רשויות מקומיות ויועצים ארגוניים, אשר קראו את הספר ושיתפו כיצד הספר שיפר משמעותית את יכולות המנהיגות שלהם באמצעות הכלים, העצות והגישה המובאת בספר<span dir="LTR">.</span></p> <p dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;" class="moze-right"></p> <br><p></p> http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4357577/page Mon, 02 Oct 2023 13:41:00 +0000 <b><h2 class="short_text moze-right" itemprop="description"><span class="moze-large">אחרי עשרות שנים בהן עסק הרב שחר שאער בחינוך ובפיקוח על מגוון מוסדות לימודיים, הוא החליט ללמוד ליצנות רפואית, ואף הכניס את גישת הליצנות אל תכנית הלימודים. "חשוב שמורים ידעו להצחיק את הילדים", הוא בטוח, "זה לא יפגום בהטלת המשמעת, אלא בדיוק להיפך". ואיך הוא מיישם זאת בפועל?</span></h2></b><div class="writer_line moze-right"><p><br></p><p></p><div class="fb-like" data-href="https://www.hidabroot.org/article/1165857" data-layout="button_count" data-action="like" data-show-faces="true" data-share="true" style=""></div><b></b><b><br><span class="moze-large">&nbsp;&nbsp;</span></b><a href="https://www.hidabroot.org/writer/57648/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99" target="_blank" style="outline: none;"><b><span class="name moze-large" itemprop="author">מיכל אריאלי</span></b></a><span class="moze-large"> | כ"ח אדר א' התשפ"ב | </span><time itemprop="datePublished" datetime="2022-03-01T09:55:00+02:00" style="border: 0px; margin: 0px; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; font-stretch: inherit; line-height: inherit; font-family: inherit; font-optical-sizing: inherit; font-kerning: inherit; font-feature-settings: inherit; font-variation-settings: inherit; font-size: 14px; padding: 0px; vertical-align: baseline; box-sizing: border-box;"><span class="moze-large">01.03.22 09:55</span></time><p></p></div><div class="media moze-right" itemprop="image" itemscope="" itemtype="https://schema.org/ImageObject"><div class="pic_alt_wrap" style=""><br></div><p><span class="moze-large">כשהמפקח החינוכי הרב שחר שאער משתתף בישיבות חשובות במשרד החינוך, או מגיע לבתי ספר כדי ללוות מקרוב תהליכים לימודיים, איש לא מסוגל להאמין לכך שישנן שעות בהן האדם הרציני הזה משמש דווקא כליצן וכבדרן.</span><br></p></div><div class="content no-svg moze-right" style="position: relative;"><div class="inner" id="article_inner" style=""><p dir="RTL"><span class="moze-large">"כששואלים אותי מי אני, אני תמיד משיב שאני איש חינוך, כי מבחינתי זה הדבר שהכי מאפיין אותי", הוא אומר. "זה מה שאני עושה במשך כל חיי, וזו גם מטרתי בחיים. אבל כן, אני בהחלט גם ליצן רפואי, אני עושה זאת לפחות פעם בשבוע בהתנדבות בבית החולים ברחובות, וזהו הכובע השני שלי".</span></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">הדבר המעניין הוא ששני הכובעים האלו מתחברים להם לא פעם יחד והופכים לכובע אחד. איך זה קורה? חכו להמשך.</span></p><p dir="RTL"></p><div class="pic_alt_wrap" style=""><br><span class="moze-large"> </span></div><p dir="RTL"></p><b><h3 class="menu_title_0" dir="RTL"><b><u><span class="moze-large">חינוך סביב השעון</span></u></b></h3></b><p dir="RTL"><span class="moze-large">הרב שאער גדל בשכונת&nbsp; קריית משה ברחובות, ועוד כילד ארגן עם אביו פעילויות לימודיות לילדים, בהמשך הוא עבד כמדריך בפנימייה, ואז עבר להיות מלמד בתלמוד תורה לגילי שלוש. משם הוא המשיך כמחנך לכיתה ג', ואז הוקפץ לעסוק בהדרכת מורים ולאחר מכן התבקש לנהל מוסדות חינוכיים שונים. כיום הוא מפקח מטעם משרד החינוך ואחראי על לא מעט מוסדות ועל צוותים חינוכיים.</span></p><p dir="RTL"><b><span class="moze-large">כאיש חינוך בעל וותק של כל כך הרבה שנים, אתה באמת חושב שהמחנכים עושים את המקסימום כדי לעזור לילדים שלנו?</span></b></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">הוא נאנח. מסתבר כי הנושא מורכב. "בשנים האחרונות קרה מהפך גדול – חיובי וגם שלילי. יש הרבה מורים שמבינים שהם פחות מתאימים למקצוע, ובעקבות כך הם נושרים מהעבודה. נוצר מחסור חמור במורים, וזה אתגר לא פשוט. מצד שני, אלו שנשארו הם באמת אנשים שמוכנים למסור נפשם למען חינוך הילדים, והם באמת מתמסרים להם מאוד. כיום המערכת מותאמת לילדים הרבה יותר מכפי שהיה למשל לפני עשר שנים, כי אלו שעוסקים בחינוך הם בעיקר מורים שרואים את החשיבות והשליחות הגדולה שיש בתפקיד שלהם. הלוואי שיצטרף כוח אדם נוסף, כי יש לכך צורך וביקוש עצום".</span></p><p dir="RTL"></p><div class="pic_alt_wrap" style=""><img src="https://storage.hidabroot.org/Graphics/Storage/294770.jpg" style="border: none; margin: 15px 0px 0px; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; font-stretch: inherit; line-height: inherit; font-family: inherit; font-optical-sizing: inherit; font-kerning: inherit; font-feature-settings: inherit; font-variation-settings: inherit; font-size: 14px; padding: 0px; vertical-align: middle; width: 598px; max-width: 100%; box-sizing: border-box; height: auto !important;"></div><p></p><p dir="RTL"><b><span class="moze-large">מה לדעתך יכול להפוך מורה למורה טוב?</span></b></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">"לפני כשבע שנים הוצאתי לאור ספר בנושא חינוך, שנקרא 'לחנך ולהצליח'. הספר בעצם אומר שיש שלושה דברים מרכזיים החשובים למחנך, והם באים לביטוי בראשי התיבות אמ"ת – הדבר הראשון הוא 'אהבת הילד', כי אם אתה לא אוהב את הילד, אין לך שום זכות לחנכו</span><span dir="LTR" class="moze-large">;</span><span class="moze-large"> הדבר השני הוא 'מקצועיות' – יש לעבוד במקצועיות עם הילד, ואם הוא זקוק לטיפול רגשי או טיפול מקצועי אחר, יש לפנות אתו להתייעצות מתאימה</span><span dir="LTR" class="moze-large">;</span><span class="moze-large"> ואילו הדבר השלישי שחשוב הוא תקשורת בין אישית – חייבת להיות תקשורת בינאישית טובה בין הילד לאיש החינוך שמלווה אותו. אסור לצחוק על הילד או לזלזל בו, ויש להקשיב לו כל הזמן. כך יוצרים תקשורת נכונה. שלושת הדברים הללו – 'אמ"ת' הם הכלים המרכזיים ביותר כדי להצליח בחינוך".</span></p><p dir="RTL"></p><div class="pic_alt_wrap" style=""><img src="https://storage.hidabroot.org/Graphics/Storage/294773.jpeg" style="border: none; margin: 15px 0px 0px; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; font-stretch: inherit; line-height: inherit; font-family: inherit; font-optical-sizing: inherit; font-kerning: inherit; font-feature-settings: inherit; font-variation-settings: inherit; font-size: 14px; padding: 0px; vertical-align: middle; width: 598px; max-width: 100%; box-sizing: border-box; height: auto !important;"></div><p></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">הרב שאער מציין שגם הוא בעצמו עבר במשך השנים תהליך. "כשדיברו איתי בתחילה על אהבה לילד, לא הצלחתי להתחבר לכך. חשבתי לעצמי: 'איך אצליח לאהוב את הילד? הרי כעת אני צריך להעניש אותו'. באותם ימים לא היה אף אחד שילווה אותי ויסביר לי שגם הצבת גבולות יכולה להגיע מתוך אהבה אמתית. ההבנה הזו התפתחה אצלי עם השנים, וזה מה שדחף אותי להוציא ספרי חינוך על הנושאים הללו".</span></p><p dir="RTL"></p><b><h3 class="menu_title_1" dir="RTL"><b><u><span class="moze-large">"התביישתי להשתתף בקורס הליצנות"</span></u></b></h3></b><p dir="RTL"><span class="moze-large">למי ששואל את עצמו איך זה שאיש חינוך שגם מוציא ספרי הדרכה, הופך יום אחד לליצן, מספר הרב שאער: "האמת היא שכילד הייתי קצת שובב ואהבתי מאוד לצחוק ולהצחיק. המורים פחות אהבו את זה, וכשהפכתי גם אני למורה התחלתי להבין מדוע. ילד שמתלוצץ גורם לעתים קרובות להפרעות בשיעור והורס את הסדר התקין. הוא מאתגר ולא קל להתמודד אתו. יחד עם זאת גם הבנתי שכאשר אנחנו רוצים ליצור קשר עם הילד, אנחנו חייבים למצוא את נקודות החוזק ואת הכוחות שלו. אם הילד חזק באומנות – יש לרתום אותו דווקא לתחום הזה, ואם בכתיבה – אז ניקח אותו דרך הכתיבה לחוויות של הצלחה. ומה קורה אם הוא ליצן? במצבים כאלו נוכל לרתום את יכולותיו להצחיק. אני מאוד מאמין בזה.</span></p><p dir="RTL"></p><div class="pic_alt_wrap" style=""><img src="https://storage.hidabroot.org/Graphics/Storage/294774.jpeg" style="border: none; margin: 15px 0px 0px; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; font-stretch: inherit; line-height: inherit; font-family: inherit; font-optical-sizing: inherit; font-kerning: inherit; font-feature-settings: inherit; font-variation-settings: inherit; font-size: 14px; padding: 0px; vertical-align: middle; width: 598px; max-width: 100%; box-sizing: border-box; height: auto !important;"></div><p></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">"באותם ימים נפתח קורס לליצנות רפואית שהתקיים בכל יום שישי. החלטתי להירשם אליו ואכן הגעתי למפגש הראשון. אלא שאז התחלתי לחשוש שאולי זה לא ממש מתאים לי. הסתכלתי על האנשים האחרים שהיו בקבוצה, והרגשתי שהם קצת משתטים, הם נראו לי מוזרים, סליחה על ההגדרה, ואמרתי לעצמי שזה ממש לא מתאים לי, כמפקח, בעל תואר שני בחינוך להשמיע קולות מוזרים ולנסות לעשות פרצופים מצחיקים. זה פשוט לא מכובד.</span></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">"בליבי החלטתי שלא אמשיך להגיע לקורס, אבל הדבר המעניין קרה ברגע שחזרתי הביתה, ופתאום הרגשתי שהיה לי יום טוב במיוחד, ומצאתי את עצמי מחייך לילדים כל הזמן בלי חשבון. בשבת סיפרתי לבני משפחתי על הקורס, והפעלתי את הילדים סביב השולחן. שמתי לב שהאווירה הופכת להיות נעימה וכל כך טובה. זה גרם לי להבין שלמרות שחשבתי שהלימודים לא מתאימים לי, הם כנראה כן יכולים להתאים, וכך המשכתי את הקורס במשך כחצי שנה".</span></p><p dir="RTL"></p><div class="pic_alt_wrap" style=""><img src="https://storage.hidabroot.org/Graphics/Storage/294775.jpg" style="border: none; margin: 15px 0px 0px; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; font-stretch: inherit; line-height: inherit; font-family: inherit; font-optical-sizing: inherit; font-kerning: inherit; font-feature-settings: inherit; font-variation-settings: inherit; font-size: 14px; padding: 0px; vertical-align: middle; width: 598px; max-width: 100%; box-sizing: border-box; height: auto !important;"></div><p></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">רק לאחר שהקורס הסתיים והרב שאער הפך לליצן רפואי, הוא התנדב בפעם הראשונה בתפקיד בבית החולים. "בתחילה קצת התביישתי לעבור בין החולים, אחר כך הרגשתי מוזר, אבל בכל פעם שהגעתי להתנדבות גבר אצלי הביטחון, ונדהמתי לראות איך שאנשים זקוקים לשמחה הזו ומחכים לי שאבוא לשמח אותם. כך התחלתי להגיע להתנדבות קבועה מידי יום שישי בבית החולים, ומאז הרגשתי שהחיים שלי משתנים".</span></p><p dir="RTL"></p><div class="pic_alt_wrap" style=""><img src="https://storage.hidabroot.org/Graphics/Storage/294772.jpeg" style="border: none; margin: 15px 0px 0px; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; font-stretch: inherit; line-height: inherit; font-family: inherit; font-optical-sizing: inherit; font-kerning: inherit; font-feature-settings: inherit; font-variation-settings: inherit; font-size: 14px; padding: 0px; vertical-align: middle; width: 598px; max-width: 100%; box-sizing: border-box; height: auto !important;"></div><p></p><b><h3 class="menu_title_2" dir="RTL"><b><u><span class="moze-large">המורה הליצן</span></u></b></h3></b><p dir="RTL"><b><span class="moze-large">גם לבתי הספר הכנסת את הליצנות?</span></b></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">"כן, זה הגיע בשלב הבא, כשהגעתי למסקנה שהליצנות לא חייבת להיות רק רפואית, אלא&nbsp; יכולה גם להיות 'ליצנות חינוכית'. הכנתי אפילו קורס למורים שנקרא 'המורה – ליצן הכיתה',&nbsp; בו אני מלמד אותם להשתמש בכלים שליצן רפואי משתמש בהם כדי ליצור חיבור חזק&nbsp; עם התלמידים ולחנך אותם מתוך חיוך והנאה. הופתעתי כשהגיעו לקורס אפילו ר"מים בישיבות. הם אמרו לי שהם מרגישים חובה לחוות כזה קורס, ולהכיר גם את הזווית המחויכת על הלימודים והחינוך".</span></p><p dir="RTL"><b><span class="moze-large">אבל איך ייתכן שברגע אחד המורה יצחק עם הכיתה, וברגע הבא יטפל בקשיחות בבעיות משמעת?</span></b></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">"זו בדיוק הטעות שיש לפעמים למורים. הם בטוחים שאם הם רוצים להטיל משמעת בכיתה, הם חייבים להיות קפדנים וקשוחים לאורך כל שעות היממה, אפילו בלי לחייך, וזה ממש לא נכון. גם בתחום הליצנות הרפואית – הליצן לא מגיע ואומר 'בואו נוותר על הטיפול הרפואי, ורק נצחק כל היום'. אלא הוא מציע בנוסף לטיפול שאולי יכול להיות מכאיב ולא נעים, גם לחייך ולצחוק קצת, מתוך הבנה שזהו גם כן חלק מתהליך הריפוי.</span></p><p dir="RTL"></p><div class="pic_alt_wrap" style=""><img src="https://storage.hidabroot.org/Graphics/Storage/294790.jpg" style="border: none; margin: 15px 0px 0px; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; font-stretch: inherit; line-height: inherit; font-family: inherit; font-optical-sizing: inherit; font-kerning: inherit; font-feature-settings: inherit; font-variation-settings: inherit; font-size: 14px; padding: 0px; vertical-align: middle; width: 598px; max-width: 100%; box-sizing: border-box; height: auto !important;"></div><p></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">"הדבר המעניין הוא שמורים סיפרו לי שלעתים, אחרי שהם הפעילו את שיטת הצחוק בכיתה, הם כבר לא נאלצו להתמודד עם בעיות משמעת, כי הילדים מלכתחילה מתחו פחות את הגבולות. כי אין גבול ליכולת של השמחה לשנות לנו את החיים, ולצחוק יש כוח גדול מאוד. זה לא רק בכיתה או בבית החולים, אלא גם בבית ובכל מקום. צריך פשוט לנסות ולראות פלאים".</span></p><p dir="RTL"><span class="moze-large">לסיום יש לו גם טיפ להורים: "כשאני מסיים להתנדב בבית החולים ונאלץ לעזוב את החולים, אני מקפיד תמיד להיפרד מהם בחיוך גדול, כדי שהאווירה הטובה תלווה אותם גם בהמשך, ושהם לא סתם כך ייזרקו בחזרה אל המיטה וישכחו שביקרתי אצלם. גם אנחנו בבית יכולים לפעמים להיות הורים מצוינים, להקשיב לילד במשך כל שעות היום, להיות סבלנים כלפיו ולתת לו כל מה שצריך, אבל בערב, כשכולם כבר עייפים ורוצים לסיים את היום, פתאום נמתחים הגבולות, ושעת ההשכבה הופכת להיות מתוחה ובלתי נעימה. חשוב מאוד לזכור שדווקא בזמנים כאלו יש להתאמץ עוד קצת כדי להתאזר בסבלנות. חשוב מאוד שהילד יסיים את היום עם חיוך, וישמע לפני השינה רק מילים טובות. אם תנסו את זה תראו שהבית כולו יהפוך לרגוע ושמח יותר".</span></p></div></div> http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4285850/page Wed, 10 May 2023 20:21:00 +0000 https://good-luck.weeboo.co.il/ http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4285848/- Wed, 10 May 2023 20:21:00 +0000 https://www.youtube.com/watch?v=94Pmwn5jcwA<p><br></p> http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4285845/page Wed, 10 May 2023 20:19:00 +0000 https://www.youtube.com/watch?v=6uK_08F4GVA http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4276514/httpsbamabiogood-luck Wed, 26 Apr 2023 09:44:00 +0000 יש לנו במה - מוזמנים לעלות<p><br></p><p>https://bama.bio/good-luck&nbsp;<br></p> http://www.good-luck.co.il/page-5/params/post/4129945/ Fri, 09 Sep 2022 01:29:04 +0000 זהו הפוסט הראשון באתר החדש שלנו. יצרנו את האתר הזה עם מוזלו - מערכת בניית האתרים הקלה ביותר על פני כדור הארץ.